מה אני יכול.ה לעשות כדי לצמצם את הקיטוב?

מרחבי ההשפעה שלך לצמצום הקיטוב

רשתות חברתיות
חברים
משפחה
מקום העבודה
ספסל הלימודים

בולמים קיטוב, בונים אמון

לוקחים אחריות ומפסיקים להפיץ שנאה

כדי להצליח לבלום את הפצת השנאה והעמקת הקיטוב, עלינו להיות מודעים להשלכות של תגובתינו. להגיב לאמירות מקטבות באופן מודע, ולהימנע מתגובה אוטומטית מתוך כעס, תסכול או התלהמות. באופן פרדוקסלי, כשאנחנו מגיבים בפומבי לתוכן מקטב, אנחנו למעשה מחזקים את החשיפה שלו - בין אם מדובר בפוסט ברשתות החברתיות, או בשיחה מסעירה בארוחה עם חברים.

לא מפיצים תוכן מקטב

כשאנחנו מגיבים לפוסט ברשתות החברתיות, זה מעלה את החשיפה שלו. לפני שאתה עושה Like או Share לפוסט ברשת, תעצור ותשאל האם התוכן מאחד או מקטב, והאם המילים בשימוש קיצוניות, מזלזלות, או מצמצמות את דעת האחר. אם הבנת שהשיח מקטב, אל תחזק אותו - תגיב בפרטי במקום.

עוצרים שיח מפלג

אם אתה מזהה שיח מקטב בסביבה שלך - בין חברים, בני משפחה, קולגות ועוד - זכותך ואחריותך לעצור את השיח המפלג עוד בתחילתו. מי שבוחר לשוחח באופן מפלג, מזהם את החברה בשנאה. יש לכל אחד ואחת את הלגיטימציה לעצור שיח מפלג ולמנוע "זיהום חברתי".

בונים אמון דרך שיח בריא

שיח בריא מתחיל בהקשבה אמיתית ובכבוד הדדי. במקום להתמקד בהבדלים, נסו לחפש נקודות של חיבור. שאלו שאלות כדי להבין את נקודת המבט של הצד השני, והביעו את דעתכם בצורה שמכבדת את הערכים של האחר. כך נבנה אמון שמחזק את היחסים האישיים ואת החוסן החברתי.

כדי שהחברה הישראלית תוכל לקיים חיים משותפים, אנו זקוקים לאופן שיח חדש - כזה שבונה אמון ומאפשר ניהול מחלוקות פוליטיות וחברתיות בין קבוצות בעלות דעות, אמונות וצרכים שונים.

זיהוי תוכן מפלג

שיח מפלג הוא שיח שמוביל לפיצול, קיטוב או עימות בין קבוצות או יחידים בחברה. שיח כזה מחזק את ההבדלים ומגביר את תחושת הניכור או השנאה בין צדדים שונים.

כשאני נתקלת בתוכן חדש, בין אם ברשתות החברתיות או בשיחה, אני עוצרת ושואלת את עצמי: האם האמירה הזו מרחיקה בין אנשים ומעוררת קיטוב?"

הכללות שליליות של קבוצות

שימוש בהכללות חותכות וכוללות על קבוצות שלמות, כגון "הם תמיד" או "הם אף פעם", שמובילות לסטראוטיפים ולעיתים גם לדימוי שלילי כלפי קבוצות מסוימות.

דוגמא:
פוסט ברשת חברתית שטוען שמגזר מסוים רק מנצל את המערכת ולא תורם דבר.

הכחשת הלגיטימיות של הצד השני

שיח מפלג יכול לכלול את תחושת חוסר הלגיטימציה של הדעות או העמדות של הצד השני, כלומר, לא רק שהדעות שונות אלא הן גם "לא נכונות" או "לא ראויות".

דוגמא:
נאום פוליטי שבו נטען כי "כל מי שתומך במהלך מסוים הוא בור ואינו מבין דבר במציאות".

שימוש בשפה מסיתה או תוקפנית

לעיתים קרובות, שיח מפלג יתאפיין בשימוש בשפה עוצמתית, רגשית או תוקפנית, שמביאה להתלהמות ולעיתים אף לאלימות מילולית.

דוגמא:
תגובה בדיון ציבורי שמתייחסת לצד השני במחלוקת כ"פושעים שצריך לעצור אותם בכל מחיר".

הבדלות בין "אנחנו" ל-"הם"

בשיח כזה יש נטייה ליצור הבחנות חדות בין "החברים שלנו" לבין "האויבים" או "הזרים", ולעיתים קרובות לא תהיה אפשרות של דיאלוג או פיוס בין הצדדים.

דוגמא:
פרסום שמכריז "רק אנחנו נאמנים למדינה, הם דואגים רק לאינטרסים שלהם."

הצתת פחד מקבוצות אחרות

שיח מפלג יכול לנצל פחדים, כגון פחד משינוי חברתי או פחד מאובדן כוח, כדי לעורר תחושת דחיפות או סכנה, מה שמוביל לתגובה מפלגת.

דוגמא:
כתבה שמזהירה כי "אם המפלגה ההיא תעלה לשלטון, המדינה תתמוטט תוך חודשים".

הקצנה של תחושת יריבות אידיאולוגית

שיח כזה בדרך כלל מקדש אידיאולוגיות מסוימות ומציג את אלה השונים ממנו כיריבים, תוך חיזוק התחושות של "אנחנו" מול "הם".

דוגמא:
פוסט שטוען כי "הצד השני הוא לא רק טועה, אלא מייצג רעיונות שמאיימים על קיומנו".

חיזוק תוויות שליליות

עיתים קרובות, בשיח מפלג יהיו ניסיונות להחמיר את התדמית של היריב, לעיתים תוך שימוש בתיאורים מעליבים או מבזים שמבזים את הצד השני.

דוגמא:
קריקטורה שמתארת קבוצה מסוימת כאנשים עצלנים, לא חכמים או מסוכנים.

השיח המפלג לא רק מערער את השיח הציבורי אלא גם יכול להוביל לאלימות פוליטית, קונפליקטים אתניים או דתיים, ולהגביר תחושות של בידוד והדרה בין קבוצות שונות בחברה.

בניית אמון באמצעות אופן שיח בריא

  • מתמקדים בנושא המרכזי בלי להסיט את הדיון

  • מאתגרים דעות, אך נמנעים מפסילתן

  • מגדירים מילים וביטויים שלא ייכנסו לשיחה

  • נמנעים מהאשמות, זלזול, הכללות והטלת אחריות בלעדית על הצד האחר

  • מגבשים ומביעים דעה עצמאית ולא חוזרים על מה ששמענו מאחרים

  • מנמקים בקצרה את עמדתנו תוך הסתמכות על ידע ומידע אמין

  • מסבירים כיצד הנושא פוגש את ערכים האישיים שלנו

  • מאפשרים לעצמנו להטיל ספק בצדקתנו

  • מקשיבים לדובר עד סיום דבריו ללא קטיעה, גם כשבוער להגיב

  • שואלים שאלות הבהרה כדי להבין היכן האחר צודק

  • מגדירים אזורי הסכמה ואי הסכמה

  • נפרדים בלחיצת יד

אופן שיח בריא יוצר ידע והבנה, שמובילים להערכה ואמון. כאשר אנו מכירים בדעותיו של האחר ומקבלים את הלגיטימיות שלהן, גם אם הן שונות משלנו, נוצר שיח שבו כל צד מרגיש שמקשיבים לו והוא מקשיב בחזרה.

ניהול שיח בין-אישי בריא

ענייני

שיח המתמקד בנושא המדובר, ולא בסטריאוטיפים וריבים בין קבוצות.

ערכי

שיח המבטא באופן כנה סט ערכים אישי, ולא מייצג שופר לערכים של קבוצות שיוך.

מכבד

שיח שיש בו הקשבה, ומצליח להכיל מורכבות ופערי דעות, ללא זלזול בדעות האחר.

אופן השיח נמצא כעת בצמיחה להגדלת ההשפעה של צמצום הקיטוב ובניית אמון בחברה הישראלית.

תמכו בהרחבת הפעילות שלנו

לתמיכה